תרגולים וסטיבולרים - כן? לא? למי?

אז נתחיל בוידוי קטן - למרות שעשיתי והייתי ונסעתי וחזרתי וטסתי וצנחתי וטיילתי ורצתי -  אני די עצלן. אם תתנו לי בחירה, כמעט תמיד אעדיף לרבוץ על הספה עם ספר או עיתון מאשר לעשות משהו. ולכן, אחרי הפגישה הראשונה במרפאת שווי משקל, שקיבלתי שיעורי בית לעשות תרגילי שווי משקל יום יום, ולמרות שאמרתי לעצמי שברור שאתרגל, לא ממש החזקתי מעמד מעבר לשלושה ימים. 

כל הענין הרגיש לי קצת מיותר - בימים שהרגשתי טוב, נראה היה שהתרגילים מיותרים. בימים בהם הרגשתי סחרור גם ככה כמעט לא היה לי כח לצאת ממצב ישיבה בכלל. כל העסק נראה לי די מיותר. אז לפני כמה ימים נזכרתי בזה והחלטתי להעמיק - מה זה תרגילים וסטיבולרים? זה עוזר בכלל? ולמי?

אז קודם כל מה הם תרגילים וסטיבולרים? אז האינטרנט מלא בדוגמאות - אני אישית מעדיף את תרגילי הוידאו מYoutube. אבל יש גם בצורת הסברים כתובים ואפילו בעברית (חפשו תרגילים וסטיבולרים). בגדול מדובר בלא מעט תנועות ותמרונים שמבוצעים בשלל מצבים - החל מתזוזות של העיניים בשכיבה וכלה בתנועות מורכבות בעיניים עצומות. המטרה היא לתרגל מחדש את מערכת שיווי המשקל שעבדה כל חייכם במצב מסויים, וכעת צריכה לעבוד בתנאים של מיימת באוזן. על פניו - יש הגיון.

אז זה בכלל עוזר? יש בוודאות קבוצה אחת שלה זה עוזר - בחיפוש באינטרנט יצוצו לכם מטפלים, פיזיוטרפיסטים, ומאמנים למיניהם שיציעו לכם את שרותם בשכר - להם בוודאות הפיזיוטרפיה עוזרת. אבל צחוק בצד, יצאתי לראות אם יש הוכחות קצת יותר מבוססות. אז במחקר בלגי (כן, זה היה בצרפתית - גוגל טרנסלייט עבד שעות נוספות) מ 2003 לקחו קבוצה של חולי מנייר ומדדו את רמת הסחרחורת שלהם, לפי דיווח עצמי ובמדדים אובייקטיבים. המדידות נעשו לפני ואחרי תרגילים וסטיבולרים ספציפיים, והראו שיפור יחסית משמעותי אחרי 11 טיפולים בממוצע. לכשליש מהנבדקים, נדרשו גם תרגילים אופטו-קינטים על מנת לראות שיפור - אבל עדיין חדשות טובות. 

אבל - על מנת שהתרגול יעבוד, זכרו:

1. מוטיבציה. עצלנות לא תעזור פה. נדרש תרגול יומיומי של 10 דקות בערך כדי לראות תוצאות.

2. נסו למצוא את התרגילים שמאתגרים את המערכת שלכם. אם צריך - היוועצו באנשי מקצוע.

3. ציפיות… כנראה לא נחזור לעולם למערכת שיווי משקל מושלמת, אבל חשוב לתרגל ולשמר. אם תרגילים מסוימים גורמים לכם סחרחורת - מצוין, זה בדיוק מה שהם אמורים לעשות אז אל תמנעו מהם.

אז תרגולים מהנים - ואל תשכחו - בצעו אותם בסביבה בטוחה כיוון שיש סיכוי לנפילות.

כולם להיות בשקט!!! או - למה אנחנו כל כך עצבניים?

הרבה מכם שמו לב שהגורמים הנפשיים במחלה הזו משחקים תפקיד משמעותי בהרגשה הכללת ובסימפטומיים הגופנים. אחרי שמצאתי את עצמי עצבני אש על השרברב שאיחר ב 20 דקות, החלטתי להתמקד הפעם בצדדים היותר רכים - מצבי הרוח הבלתי נשלטים והבריאות הנפשית של חולי מנייר.

בצורה די מפתיעה, מצאתי מחקרים לא מעטים שנעשו על האלמנטים הפסיכולוגיים של המחלה. חלק לא מבוטל מהמחקרים ניסה לתלות את הגורם הראשוני למחלה במצבים פסיכולוגיים ונפשיים כאלו ואחרים - האמת זה קצת הרגיז אותי (:-)). ברור לי שאלמנטים נפשיים מחמירים את המחלה, כמו בלא מעט מחלות אחרות. בכל מקרה, כל המחקרים הללו נסתיימו ללא הכרעה, שלא לומר בכשלון למצוא קשר של סיבה ותוצאה בין אלמנטים נפששים לפרוץ המחלה.

סקירה של הספרות הרפואית הדי נרחבת על מחקרים בריאות הנפש ל מנייריסטים, מצאה שקיים ככל הנראה מעגל קסמים המחמיר ומעצים את התגובות הפיזיות והנפשיות. התסמינים הגופניים גורמים למצוקות נפשיות, שבתורן מחמירות את התגובות הגופניות ואף מייצרות אחרות (אם בעזרת הורמונים או מנגנונים אחרים) וחוזר חלילה. בנוסף, איכות החיים של חולי מנייר נפגעת (כן זה די לשון המעטה), ובמיוחד הרווחה הנפשית, עם תופעות כגון חרדה, דכאון, וכעס. הפגיעה החמורה יותר נצפתה אצל חולים בעלי התקפי ורטיגו חמורים ותדירים יותר,ונראה שהשונות בשאר התסמינים פחות משפיעים על הבריאות נפשית.

בהזדמנות זו אני רוצה להביע אמפתיה לכל רעי ואחי למחלה הזאת - מי יכול להאשים אותנו בסטרס, מצברוח רע ,או אפילו בדיכאון? אחרי הכל אתם מסתובבים בעולם כאילו הרגע ירדתם מסירה, עם התקפים תכופים של בחילות וסחרחורות ופחד מתמיד מהתקף קרוב. אנחנו שואלים "מה? בערך 40 פעם ביום, והטינטון לבד יכול לגרום לאנשים להשתגע (טוב הוא אכן גרם לציירים מסויימים), כנראה יש לכם כדורי מרשם בכל תיק, באוטו ואפילו אצל ההורים. והחלק הכי גרוע? שלחברים, למשפחה, ובמיוחד לעמיתים לעבודה אתם נראים בסדר - אז למה להאמין שאתם סובלים? זה הכל אצלכם בראש, לא?

אז מה עושים? אין דרך אחת מוכחת ועובדת לתמיכה נפשית ורגשית, ולאנשים שונים יש דרכים שונות להתמודד עם המצב. נסו כמה מהטקטיקות הבאות:

1. קבוצת תמיכה - לדבר עם אנשים הסובלים גם הם מהמחלה מאד עוזר - בפייסבוק או בוואטסאפ
2. פעילות גופנית - מכל סוג ובכל עצימות. קומו! התחילו ללכת!
3. מדיטציה או יוגה - שתיהן הוכחו כדרכים מועילות להורדת מתחים
4. שינה - הקפידו על כמות השינה שמביאה אתכם להשכמה עירנית וטובה
5. כתבו יומן - זה עוזר. אנשים משוגעים אפילו התחילו בלוג בנושא

אז בפעם הבאה שאתם מוצאים את עצמכם צורחים על הכלב שפיזר את האוכל מסביב לקערה, עצרו. התנצלו בפניו, ואמרו לו שזה לא באשמתכם. זה מני.

או שפשוט תשלחו את הלינק לבני הזוג שלכם עם כמה מילות התנצלות.

 

חשיבות שתיית מים במחלת מנייר

 תחשבו על פוסט זה בתור תשדירי שירות שהיינו רואים בערוץ הראשון לפני 20 שנה - כן, הם חשובים, אבל ראיתי אותם 200 פעם והם כנראה לא ממש עובדים. ובכל זאת! כדאי לקרוא - כמה כלים שימושיים, כמה טיפים ועצות על איך לסגל הרגלים חדשים ומועילים (מוכחים!). ולשכלתנים מבינינו, הסברים שיתנו לכם מוטיבציה להתחיל לשנות את ההרגלים שלכם.

אבל נתחיל, כמו תמיד, בהתחלה (סקר המנייריסטים הגדול). אז למה חשוב לשתות מים? בעיקר בשביל ההרגשה:

ניתן לראות שבשלושה מתוך ארבעת התסמינים שששאלתי, שתיית מים משפרת את התסמינים אצל חולי המנייר שהשתתפו בסקר, אם כי לא השיפור לא מובהק לגבי הסחרחורת. גם בתחושת הערפל, היחס הוא הפוך אך לא מובהק. קחו בחשבון שאנשים שמעידים על עצמם שלא מקפידים על שתייה מרובה, עדיין יכול להיות שעושים זאת בכל מקרה. לכן בשביל ההרגשה ולשיפור התסמינים - שתו מים!

אבל למה בעצם? אם מנייר נגרם מהצטברות נוזלים, שתייה מרובה נשמעת כפעולה ההפוכה מהרצוי. זהו שלא, יש כמה סיבות שצריכת נוזלים רבים יכולה לעזור. בראש ובראשונה, לשמור על מאזן מלחים - שתייה מרובה תעזור לגוף להיפטר ממלחים עודפים, הגורמים לגוף לצבור נוזלים - כולל באוזן התיכונה. לכן שתייה ותעזור להפחית את תסמיני המנייר.

במחקר יפני (החברה האלה חולים על מחקרי מנייר), בוצעה השוואה בין 2 קבוצות של חולי מנייר למשך שנתיים. המחקר אמנם קטן אבל אורך הזמן מחזק את חשיבותו. הקבוצה הראשונה שתתה 35 מ"ל לקילוגרם משקל גוף ביום (2.5 ליטר ליום לאדם במשקל 70 ק"ג) ולא קיבלה טיפול תרופתי כלל). הקבוצה השניה קיבלה טיפול תרופתי סטנדרטי (משתנים) והקפידה על דיאטת המנייר המפורסמת (מלח, קפה, אלכוהול וכו').

הנבדקים בקבוצה הראשונה שיפרו באורך דרמטי את תסמיני הורטיגו ושיפרו את השמיעה במהלך ששת החודשים האחרונים של המחקר. גם נבדקי הקבוצה השניה שיפרו את תסמיני הורטיגו (לא באותה עוצמה) אבל שמיעתם נחלשה. יש במחקר עוד ירידה לפרטים אבל לא אלאה אותכם. 

אז איך שותים כל כך הרבה מים? בתור אחד שכבר שנים מנסה לעשות זאת ללא הצלחה (אבנים בכליות בגיל 45), אני מודע לקושי. שתיית מים "משעממת" אותי ולכן בשנה האחרונה עברתי לטקטיקה אחרת - חליטת תה מעלים בגינה - נענע, לימונית, לואיזה, מליסה, מה שבא - מגדל בגינה ומכין לי בבוקר קומקום של ליטר. בערב מול הטלוויזיה או המחשב עוד אחד כזה מביא אותי ביחד עם שתיה בארוחות כמעט לכמות הרצויה (החשבון שלי הוא 40 מ"ל כפול 90 ק"ג = 3.6 ליטר ביום).

שיטות אחרות שיכולות לעזור ועזרו לאחרים:

1. לכו עם בקבוק מים לכל מקום. השמינות של המים תגרום לכם לשתות יותר (וגם תצמצם שתייה אחרת לא רצויה).

2. שימו לעצמכם תזכורת - טלפון, אפליקציות, שעון - מה שעובד לכם. כל שעה כוס או שתיים.

3. שתו כוס או יותר לפני האוכל - קל לזכור, מפחית תאבון.

4. הוסיפו טעמים למים - מלפפון, לימון, נענע, מה שעובד. אנשים ישתו יותר מים בטעם מאשר רגילים.

5. בקבוק מים ליד המיטה - למתעוררים (אוקיי - מתעוררות) בלילה זוהי דרך טובה להוסיף נוזלים.

6. מזמינים קפה? מכינים לעצמכם במשרד? הזמינו או הוסיפו גם כוס מים. הרגל קטן שיכפיל את הכמות.

7. שימו לב לכמות הביקורים בשירותים - לא ביקרתם כבר שעה - שעתיים? שתו מים. 

8. אכלו פירות ירקות - חלקם מכילים 90%+ מים

9. תחרות - נגד עצמכם או חברים לעבודה. אין כמו תחרות בריאה לתמרץ אנשים. יומית, שבועית, וכו'. המפסיד משלם על ארוחת הצהריים, או הקפה.

אציין רק את המובן מאליו - לא לשתות נוזלים המכילים סוכר או מלחים (משקאות אנרגיה למיניהם) כי אז עשיתם בדיוק את הפעולה ההפוכה.

והרי התחזית

 או מבוא לקריאת מפות סינופטיות

טוב אז סיפורו של פוסט זה מתחיל בהערה שקראתי בקבוצת הווטסאפ של של חולי מנייר. היו אלו ימים של סוף הקיץ, בעיצומו של עוד גל חום (הנקרא בישראל יולי-אוגוסט) ואנשים החלו להתלונן על עליה בסחרחורות ובהתקפים.  מגיבה 238 כתבה משהו בסגנון "טוב אין מה לעשות, זאת העונה". בתור מנייריסט חצי מנוסה, שרגיל שמנסים להרבה מאד אינפורמציה לא מדויקת החלטתי להתעלם לחלוטין והמשכתי בדרכי. שמצאתי את עצמי במפגש קרוב עם הדלי כמה ימים אח"כ החלטתי לבדוק לעומק.

טוב אז האמת שלא מצאתי המון מחקרים אבל אחד די איכותי דווקא כן. מדובר במחקר אורך שנעשה בבריטניה ועקב במשך כשנה אחרי מאות מאובחנים של מחלת מנייר. במחקר ביקשו מהמשיבים לדרג את רמת הסימפטומים שלהם והצליבו אותו עם נתוני מזג האוויר ע"פ מיקום הטלפון שלהם. נאספו די הרבה מדדים מטאורולוגיים כגון רוח, לחות, טמפרטורה, לחץ ברומטרי ועוד.

התוצאות בקצרה הן שנראה שיש השפעה למזג האויר על מגוון הסימפטומים של מנייר. הממצאים מתחלקים בין מעניינים למצחיקים או מייאשים, תלוי במצב הרוח שלכם באותו יום. אני לא מביא כאן את כל התוצאות, כיוון שיש פה התפלפלויות ודקויות שמי שרוצה בהחלט יכול לקרוא במאמר, אבל הנה התוצאות המעניינות (וגם קצת מהמוזרות):

1. לחות יחסית של מעל 90% מעלה את הסבירות לתחושת מלאות באוזן ולהתקפים.

2. בימים של ראות טובה, ניכר שיפור ברמת השמיעה ותחושת המלאות באוזן(!)

3. טמפרטורה גבוהה מורידה את רמת הטינטון

4. ירידה בלחץ הברומטרי מעלה את הסיכון להתקף, טנטון ומלאות באוזן

אז מה המסקנות?

דבר ראשון זכרו שזה ניתוח סטטסטי ולא אינדבידואלי. חלק מהחולים סובלים יותר ממזג האויר וחלקנו לא רגישים כלל.

בפעם הבאה שתשמעו חולה מנייר מתלונן על מזג האויר, תנו לו חיבוק, הוא צודק! בקיץ שולט באזורנו האפיק הפרסי (כן עוד פעם אשמת האיראנים ;-) והתוצאה היא שברוב ימות הקיץ, הלחץ הברומטרי הוא נמוך ולכן בקיץ צפו ליותר התקפים ומלאות באוזן. אם אתם ממש חוששים, מצאתי באמזון מד לחץ ברומטרי…

כמו כן מעבר (בנסיעה) בין אזורים בארץ יכול להשפיע הן על הלחץ הברומטרי והן על הלחות, ולכן יכול להשפיע על ההרגשה, כשההשפעה הכי משמעותית היא כאשר אתם יורדים בלחץ הברומטרי, או מטפסים בגובה.

רק זכרו שאין הרבה מה לעשות אם המידע הזה, חוץ מלברוח למדינות אחרות לכל עונת הקיץ אז רק היו מודעים.

צריכת אלכוהול והקשר למנייר

אוקיי, אוקיי - סביר להניח שעם ההבחנה הראשונית של מחלת מנייר נתן לכם הרופא את רשימת האיסורים, הכוללת איפשהו די למעלה הוראה להימנע או לפחות להפחית משמעותית את צריכת האלכוהול. אז מה האמת מאחורי זה? אז די כרגיל במחלה הארורה הזאת התשובה היא - זה תלוי…

יש מכניקה די הגיונית שקושרת את האלכוהול לתופעות מנייר אבל אין ולו מחקר אחד המאושש או מכחיש את הקשר בין השניים (רופאים מתנדבים בקהל?). באופן אישי צריכת האלכוהול שלי הייתה כנראה גבוהה מהממוצע הישראלי - בכל זאת גדלתי בקיבוץ וגרתי שנים ארוכות בארה"ב שם כל סטייה מהנורמה היא סיבה לשתייה כזו או אחרת, וכשקיבלתי את מתנת המנייר הורדתי את הצריכה לאפס (כן, די מבאס). כנראה שלשתות במתינות, עד מנת משקה ביום, זה בסדר, אבל עוד לא הגעתי לשלב שאוכל לבדוק את זה בסביבה מבוקרת.
אז למה האלכוהול מוזכר כאחד מהארכי-אויבים של חולי המנייר? בעיקר עקב התסמינים שהוא מייצר אצל כלל האוכלוסייה. שתייה מופרזת מייצרת סביבה רעילה באוזן התיכונה. באזור זה גדלים תאי שיער האחראים לתרגם את הקולות לפולסים אלקטרונים הנשלחים בסופו של דבר למוח. אותם רעלנים המקושרים לאלכוהול פוגעים בתאי השיער הללו, אשר אינם יכולים להתחדש, ומכאן הדרך לאובדן שמיעה קבוע היא קצרה. נשמע מוכר? מאוד דומה למה שקורה לחולי מנייר, לכן סביר להניח שצריכת אלכוהול בעת המחלה תאיץ תהליכים אלו.
בנוסף, צריכת אלכוהול גורמת להפרעה במשטר הנוזלים באוזן מה שגורם לסחרחורות ואובדן שיווי משקל (כמו במצב של שכרות) ולכן סביר שאלכוהול יחמיר את התסמין הכל כך מאפיין את חולי מנייר. אם כל זה לא מספיק צריכה מופרזת של אלכוהול ידועה בתור גורם זמני לטינטון כיוון שאלכוהול מרחיב כלי דם באופן כללי, כולל את אלו של האוזן התיכונה שגורם לזרימת דם מואצת באזור. ונחשו מי סובל מטינטון? אנחנו!
אז כמו שכבר אמרתי, אין ולו ניסוי אחד שמצאתי (ותאמינו לי שהשקעתי שעות בעניין) שמראה שצריכת אלכוהול בקרב חולי מנייר מריעה (או מיטיבה) את המצב. אך ההגיון אומר שכנראה מוטב לנו לא לשתות, בכל מקרה כל מקרה לגופו ובוודאי שאסור להפריז.
אז לחיים!  
 

מחלת מנייר ודיאטה דלת נתרן (מלח)

דיאטה עתירת מלח היא ללא ספק בראש רשימת הגורמים להחמרת הסימפטומים של חולי מנייר. צריכת מלח מוגברת גורמת לגוף לשמר נוזלים ומפרה את איזון הנוזלים והמינרלים באוזן ולהרעת המצב כמעט אצל כל הסובלים מהמחלה.

מלח נמצא בכמויות גבוהות מאד בכל דיאטה בעולם המערבי וניתן לומר בבטחון שרובנו המכריע צורך הרבה יותר מלח ממה שצריך, לכן חשוב מאד להקפיד על המזונות שאנחנו אוכלים אבל גם על הכמויות. אכילה מרובה של מזונות, אף שהם מעוטי מלח, תביא אתכם בקלות מעל הסף המומלץ של בערך 4 גרם מלח או 3/4 כפית ליום.

למעשה הגורם בו אנו נלחמים הוא הנתרן- מינרל הנמצא במלח וגורם לכל הבעיות. גם אני די מתבאס לקרוא תוויות של מזון לפני שקונים, אבל העניין די קריטי, ובגדול כל מה שיש לו פחות מ-80 מיליגרם למנה זה בסדר. חפשו את כמויות נתרן (Sodium) על התווית ושימו לב שהרבה פעמים מחביאים אותו תחת שלל שמות אחרים: סודיום, מונוסודיום, MSG, אבקת אפיה, סודה לשתייה וכו'. התחלה טובה היא להיפתר מהמלחייה על השולחן ולא להוסיף מלח לאוכל. כמו שכבר הבנתם, יש לכם מספיק מלח בכל המזונות שאתם כם ככה צורכים.

אז בואו נעבור לפסים פרקטים. הנה כמה מהעצות שיכולות לחתוך את צריכת הנתרן שלכם לרמות נורמליות

המנעו ממזונות עתירי נתרן:

- כמעט כל המזונות המשומרים בקופסאות מתכת, אלא אם כן מצויין עליהם במפורש "ללא מלח". שימורים מכילים מלח רב ע"מ לשמר את הטעם והמראה של המזון

- כל הבשרים המעובדים - כולל כל סוגי הפסטרמות, נקניקים, נקניקיות, קציצות וקבבים מוכנים למיניהם

- כל סוגי החמוצים והמוחמצים כולל דגים וירקות.

- רוטב סויה, ווטצ'סטר ודומיהם

- חטיפים מלוחים לרבות צ'יפסים, ביסלים, במבות וכו'

- מאפים מלוחים קנויים (קפואים או טריים) כגון בורקסים, פיצות וכו' (הכינו לבד - יותר טעים יותר בריא)

- לחמים! המקור הפחות ידוע לכמויות עצומות של מלח. פרוסה אחת(!) של לחם מכילה כמעט 10% מהצריכה המומלצת של נתרן לחולי מנייר

בשלו ואכלו בבית:

- הרבה ירקות ופירות טריים או קפואים

- קנו בשרים טריים (לא קפואים) והכינו בעצמכם מיני קציצות, שיפודים וקבבים

- החליפו מלח בתבלינים אחרים - פלפל, שום ולימון הם הבחירות הטבעיות

- המנעו מתערובות תבלינים, מלח הוא המרכיב העיקרי בהן (בעיקר כי הוא זול), כולל אבקות מרק

- בסלטים, שמן חומץ ולימון מכסים בקלות על העדר מלח.

אם כבר יצאתם לאכול:

- העדיפו מנות על הגריל, מאודות, או מבושלות במים ע"פ מנות מטוגנות או מנות מבושלות ברוטב

בקשו מנות ללא מלח - מנסיוני הרבה מסעדות מסכימות

וככלל - נסו לפזר את צריכת המזון בצורה שווה ע"פ כל שעות היום. איזון וחוסר בזעזועים במשק המינרלים והנוזלים בגוף הוא מפתח לייצוב המערכת. בהצלחה!

מנייר וקפאין

 מחלת מנייר הינה מהמחלות המרתקות את רופאי אף, אוזן וגרון בעולם כולו (יש להם חיים אלו...). למרות שהמחלה מרתקת את תשומת ליבם של הרופאים כבר מעל למאה שנה ולמרות שנכתבו עליה אלפי מסמכים מדעיים, הגורמים, הפיזיולוגיה והטיפול במחלה עדיין לא ברורים לחלוטין. 

צריכת קפאין היא אחד מאותם נושאים שהוויכוח עליהם עדיין פתוח, כמו הויכוח שניטש עליו מחוץ להקשר של מנייר. כמעט כל רופא שתלכו אליו או כל אתר שתקראו, ימליץ לכם להמנע מקפאין. ההגיון מאחורי ההמלצה הזו הוא די ברור - ההנחה הרווחת ברפואת א.א.ג היא שקפאין (הן צריכה והן גמילה) משפיע על טנטון, תופעת הורטיגו והצטברות נוזלים באוזן אולם גם קשר זה עדיין לא הוכח מחקרית. כמו כן ההמלצה מבוססת על ההנחה שההפרעה במשק הנוזלים באוזן התיכונה היא גורם של המחלה, ולא סימפטום.
אולי הסם הנפוץ בעולם, קפאין מקושר להרבה תופעות חיוביות ושליליות, אך בהקשר של מחלת מנייר ידוע רק על מחקר יחיד שנעשה, וגם הוא אינו מקיף וחד משמעי דיו. הקשר בין קפאין והמערכת הוסטיבולרית גם הוא לא נחקר דיו. ארבעת המחקרים בנושא לא מצאו השפעה מדידה (כלומר - לא הוכח קשר).
אז אחרי שצללנו עמוק מדי למדע, מה המסקנה? כרגיל - תבדקו בעצמכם. כל אחד מגיב אחרת ואם אתם מאלו שלא יכולים בלי קפה, נסו לשתות (אבל בהדרגה). השתמשו בכלי המעקב שיצרתי כדי לצרוך קפה במשך שבוע שלם יום יום, ושבוע אחריו ללא. השאירו את כל שאר הגורמים קבועים לאורך השבועיים קבועים, ובדקו את עוצמת ותכיפות התסמינים. אם לא חשתם בהבדל, כנראה שאתם מברי המזל שיכולים לצרוך קפה.

עשרת הדיברות למנייריסטים

 

טוב, אז אחרי ששקעה ההבנה שאין תרופה אמיתית למנייר, ועברנו את שלבי הבאסה והדיכאון, נא להפשיל שרוולים! בהחלט יש די הרבה דברים לעשות על מנת לצמצם את התסמינים, ולחלקנו אפילו להעלים אותם לגמרי. זה ירגיש בהתחלה כאילו צריך לעבוד בזה, אבל יחסית להשקעה, זו העבודה עם התרומה הכי משמעותית לאיכות החיים שלכם, אפילו יותר מטיסה ליוון. :-)

זאת הרשימה הדי מלאה של דברים לעשות,  ובהמשך ארחיב בפוסטים נוספים על הנושאים שהם קצת יותר מורכבים. קחו בחשבון שהגוף של כל אחד הוא קצת אחרת וחלק מהדברים יעזרו יותר מאחרים (אני ממליץ להשתמש בטבלת המעקב שלי כדי לגלות מה משפיע יותר או פחות).  אז לפניכם - עשרת, או קצת יותר, הדיברות. 

1) הגבילו את כמות המלח: צריכת מלח (נתרן) מוגברת, גורמת להצטברות נוזלים בגוף בכלל ובאוזן בפרט.  נוזלי האוזן בתורם מחמירים את הסימפטומים של מחלת מנייר. צריכת הנתרן המומלצת ליום היא פחות מ 2 גרם (קצת פחות מכפית). רצוי גם לצרוך את הנתרן בכמויות קבועות ולאורך כל היום.

2) פזרו צריכת מזון ונוזלים על פני כל שעות היום: אחד הסודות הגלויים של מנייר הוא להימנע מזעזועים חיצוניים בעת צריכת נוזלים ומינרלים חשוב לנסות ולפזר את צריכת האוכל והמים לאורך כל היום, ובלי להגזים בכמות באף ארוחה.

3) המנעו מטבק ומוצריו: בנוסף לשלל הצרות הידועות שטבק גורם לנו,לסובלים מחלת מנייר יש בונוס :-). כיוון שניקוטין גורם להיצרות כלי דם, זרימת הדם לאוזן הפנימית נפגעת ואיזון הנוזלים והמינרלים מופר. המנעו מכל סוגי העישון.

4) הפחיתו משמעותית קפה: במקרה שלי היה מדובר בטרגדיה אמיתי (שתיתי מעל 8 כוסות ביום), אבל קפאין גורם להחמרה בטינטון אצל רוב האנשים. אם קצת ניסוי וטעיה תוכלו להבין את ההשפעה עליכם ולהבין אם עליכם לחדול לחלוטין או שתוכלו להגניב איזה קפה קטן בבוקר. וכן, גם תה ירוק, שחור ושאר הצבעים. אני הכנתי לי ערוגת צמחי תה וחולט לי 2-3 קומקומים ביום. מומלץ בחום :-).

5) אותו דבר לאלכוהול: בדקו מה עובד לכם ומה לא. חלק ממקורת המידע אומרים שחצי כוסית שתיה חריפה (לא בירה,  ולא יין) ביום יכולה לשפר חלק מהתסמינים. אישית, כל כמות אלכוהול הכי קטנה גורמת לי למחרת לתסמינים.

אלרגים? הקפדה יתרה: התקפי אלרגיה מוכוונים גם לאוזן הפנימית. כל התקף כזה יחמיר את הסימפטומים של מנייר. גם ההפך הוא נכון - הפחתה בסימפטומי אלרגיה תרגיע גם את תגובות מחלת מנייר

6) הפחיתו סוכר:  סוכרת בדומה למלח, גורם לתנודות חדות ברמת הנוזלים בגוף בכלל ובאוזן בפרט. המנעו ממזונות ומשקאות עתירי סוכר כמו מיצים ממותקים ומוגזים, חטיפים מתוקים, עוגות ושאר קינוחים. אל תתפתו לתחליפי סוכר! הם גרועים אפילו יותר בשמירה על מאזן הנוזלים בגוף ועלולים ליצור בעיות שקשה אף יותר להיפטר מהם. אישית אני יכול לקשר חצי מההתקפים שלי לצריכת סוכר.

7) ספורט!!!: אישית, זה אחד הדברים שהכי עוזרים לי. הכנסו לכושר ונצלו כל דקה פנויה לפעילות ספורטיבית - לא תאמינו כמה זה משפר את המצב. גם אם העבר הספורטיבי שלכם מסתכם בלעיסת מסטיק, קומו וצאו להליכה אפילו של 10-20 דקות. הקפידו להעלות עומסים וזמנים עד להשגת הרגשה טובה יותר. הספורט משפר את זרימת הדם - גורם חשוב שעוזר להורדת לחץ, כאבי שרירים. בהחלט מומלץ לבצע תרגילים התעמלות ייעודיים המוכוונים לשיפור זרימת הדם. 

8) הורידו לחץץץץץ: ברור שיש מחיר נפשי למחלת מנייר. במיוחד בשלבים הראשונים שעדיין לא מכירים את כל התופעות ועדיין קשה לנהל את התסמינים. ברור שגם חוסר הוודאות מעלה את רמת הלחץ, אבל זה סופר חשוב להוריד את המפלס,. זה לא הזמן להתעסק בעבודה מאד מלחיצה. נסו מדיטציה, תרגילי נשימה, תמיכה קבוצתית (פייסבוק או וואטסאפ בעברית) או אישית. לחץ מעלה משמעותית את רמת הסימפטומים, פוגע בכמות ואיכות השינה וגם מעמיד אתכם בסכנה למחלות רבות אחרות. חשוב מאד להתנהל נכון. 

9) עיסוי רקמות עמוק: עיסוים מוכווני צוואר ומתיחות הוכחו כמשפרים את עוצמת הטינטון. סוגים שונים של עיסוי משפרים את זרימת הדם  שבתורה משפרת אלמנטים רבים. נסו סוגים שונים של עסויים על מנת שתוכלו למצוא את הסוג הטוב עבורכם

10) תרפיה קולית ומוזיקלית: חולים רבים בטינטון מעידים על שיפור משמעותי בתופעות לאחר האזנה לקולות טבע מרגיעים כגון זרימת מים, קול גלי הים, גשם ורוח. כמו כן, טיפול בגלי קול משפר משמעותית סימפטומים רבים. עוד על כך בהמשך 

11) דיקור סיני: לא מנסיון אישי, אבל מחקרים המצביעים על שיפור משמעותי לסובלים מורטיגו כבר אחרי טיפולים ספורים בדיקור קיימים בשפע. כול ספציפית לחולי מנייר. חשוב לציין אין עדות לשיפור באיכות השמיעה כתוצאה מהדיקור. מי מכם שהתנסה ומוכן לספר, אנא צרו קשר

והכי חשוב להבין - אין פתרון קסם ואם תקפידו על כלל אחד בלבד מהרשימה, אין הבטחה לשיפור.