או מבוא לקריאת מפות סינופטיות
טוב אז סיפורו של פוסט זה מתחיל בהערה שקראתי בקבוצת הווטסאפ של של חולי מנייר. היו אלו ימים של סוף הקיץ, בעיצומו של עוד גל חום (הנקרא בישראל יולי-אוגוסט) ואנשים החלו להתלונן על עליה בסחרחורות ובהתקפים. מגיבה 238 כתבה משהו בסגנון "טוב אין מה לעשות, זאת העונה". בתור מנייריסט חצי מנוסה, שרגיל שמנסים להרבה מאד אינפורמציה לא מדויקת החלטתי להתעלם לחלוטין והמשכתי בדרכי. שמצאתי את עצמי במפגש קרוב עם הדלי כמה ימים אח"כ החלטתי לבדוק לעומק.
טוב אז האמת שלא מצאתי המון מחקרים אבל אחד די איכותי דווקא כן. מדובר במחקר אורך שנעשה בבריטניה ועקב במשך כשנה אחרי מאות מאובחנים של מחלת מנייר. במחקר ביקשו מהמשיבים לדרג את רמת הסימפטומים שלהם והצליבו אותו עם נתוני מזג האוויר ע"פ מיקום הטלפון שלהם. נאספו די הרבה מדדים מטאורולוגיים כגון רוח, לחות, טמפרטורה, לחץ ברומטרי ועוד.
התוצאות בקצרה הן שנראה שיש השפעה למזג האויר על מגוון הסימפטומים של מנייר. הממצאים מתחלקים בין מעניינים למצחיקים או מייאשים, תלוי במצב הרוח שלכם באותו יום. אני לא מביא כאן את כל התוצאות, כיוון שיש פה התפלפלויות ודקויות שמי שרוצה בהחלט יכול לקרוא במאמר, אבל הנה התוצאות המעניינות (וגם קצת מהמוזרות):
לחות יחסית של מעל 90% מעלה את הסבירות לתחושת מלאות באוזן ולהתקפים.
בימים של ראות טובה, ניכר שיפור ברמת השמיעה ותחושת המלאות באוזן(!)
טמפרטורה גבוהה מורידה את רמת הטינטון
ירידה בלחץ הברומטרי מעלה את הסיכון להתקף, טנטון ומלאות באוזן
אז מה המסקנות?
דבר ראשון זכרו שזה ניתוח סטטסטי ולא אינדבידואלי. חלק מהחולים סובלים יותר ממזג האויר וחלקנו לא רגישים כלל.
בפעם הבאה שתשמעו חולה מנייר מתלונן על מזג האויר, תנו לו חיבוק, הוא צודק! בקיץ שולט באזורנו האפיק הפרסי (כן עוד פעם אשמת האיראנים ;-) והתוצאה היא שברוב ימות הקיץ, הלחץ הברומטרי הוא נמוך ולכן בקיץ צפו ליותר התקפים ומלאות באוזן. אם אתם ממש חוששים, מצאתי באמזון מד לחץ ברומטרי…
כמו כן מעבר (בנסיעה) בין אזורים בארץ יכול להשפיע הן על הלחץ הברומטרי והן על הלחות, ולכן יכול להשפיע על ההרגשה, כשההשפעה הכי משמעותית היא כאשר אתם יורדים בלחץ הברומטרי, או מטפסים בגובה.
רק זכרו שאין הרבה מה לעשות אם המידע הזה, חוץ מלברוח למדינות אחרות לכל עונת הקיץ אז רק היו מודעים.
