אוכל, אוכל, אוכל!
טוב אז קצת עלי - אני כמעט מטר תשעים ושוקל 90 ק"ג, לא מפליא שאוכל הוא חלק גדול מהחיים שלי. במדינתנו הקטנטונת, כל סיבה הכי קטנה מסתיימת בארוחה גדולה - חגים, חברים, מסיבה, וכל התכנסות של מעל שני אנשים וחצי. או כמו שאני אוהב לומר - מדינה בהפרעת אכילה.
אז מה הבעיה? המחלה שלנו לא כל כך אוהבת הגזמות. מחלת מנייר, או "חבר שלי מני", היא מחלה התקפית, כלומר יש לה התקפים שבהם המצב בין על הפנים לבלתי נסבל, וביניהם תקופות יותר טובות. אז החוכמה היא להאריך את התקופות בין ההתקפים וחלק מהעניין הוא למצוא את אותם הגורמים להתקפים או כאלה שמזרזים אותם, "טריגרים". אצל כל אחד זה קצת שונה ואנשים מושפעים אחרת מגורמים שונים אבל בהחלט יש גורמים משותפים. אצלי זה מלח (או ליתר דיוק הנתרן) וסוכר, מה שדורש ממני לעשות קצת פעלולים ותרגילי התחמקות מהם. גם אם אוכל מזונות דלי נתרן אבל די הרבה מהם, נניח ארוחה גדולה, די מהר אגיע לאותה רמת נסתרת בה אני מתחיל להרגיש את התסמינים של התקף מתקרב.
לפני שנדבר על הדיאטה, זה מקום טוב לעצור ולדבר על התסמינים האלו לטובת הכלל. שוב, אצל כל אחד זה אחרת אבל אצלי כבר למדתי לזהות מתי עברתי את הגבול. דבר ראשון תחושת מלאות באוזן. אם בימים כתיקונם אני מצליח לחמוק מאותה תחושה שמתלווה לטינטון, והרבה יותר גרועה ממנו אם תשאלו אותי, אז בימי הגזמה אני מתחיל להרגיש כאילו האוזן "מתמלאת" והשמיעה נפגעת. סימן שני (ובדרך כלל זה גם הסדר) הוא אותה תחושת ערפל ארורה בראש. לא יודע מה איתכם אבל אצלי התחושה הנוראית הזו מספיקה כדי להפסיק להכניס כל דבר חשוד לפה ל 24 שעות, או עד יעבור זעם. השלישית בתור היא אותה תחושה של סחרחורות קלות. הן יכולות להיות קצרות און מתמשכות, עם הפוגות קצרות או ללא. ומכאן הדרך להתקף היא די קצרה.
חזרה לאוכל - אז קצת על המלצות דיאטת מנייר, ושוב אצל כל אחד זה שונה אז שימו לב מה מפעיל אצלכם ודברו עם הרופא שלכם לודא שאין לכם צורך אחר באחד הגורמים המפורטים כאן. זכרו שהמטרה היא להחזיר שליטה:
מלח - המנעו ממזונות עתירים בנתרן, מלח ושאר שמות הקוד כמו מונוסודיום גלוטמט. מלח נמצא בכל מקום, גם במקומות שלא חשדתם (עוגות!) ולכן חשוב להמנע ממזונות עתירים בו כיוון שאנו מקבלים מספיק מכל השאר. לפי רב המחקרים, 90% מהאנשים צורכים יותר מדי ממנו. לרשימת מזונות עתירי מלח או נתרן. יש מלא טבלאות באינטרנט עם תכולות נתרן באוכל אבל ככלל - המנעו ממזונות עם המדבקה האדומה.
קפאין - אחת האהבות הגדולות שנאלצתי לוותר עליה (עדיין מגניב כוס אחת לכמה ימים או בטיולים). וזה כמובן כולל את כל נגזרותיו - קולה, משקאות אנרגיה, תה ירוק ושוקולד מריר. המחמירים אפילו נמנעים מעוגות שוקולד (אין סיכוי…)
אלכוהול - לי ממש לא היה קשה לוותר, גם ככה מעולם לא הייתי מהשתיינים הגדולים, אבל מומלץ להוריד צריכה מתחת למנת משקה (כוס בירה / יין / כוסית משקה) ביום.
עוד שלוש המלצות חשובות שעובדות לחלק מהאנשים:
ניקוטין - לא ממש אוכל אבל ניקוטין גורם לעליה בלחץ הדם באופן כללי ולהחמרת תסמינים כמו טינטון ובלבול. אם חיפשתם עוד סיבה להפסיק לעשן, עכשיו יש לכם...
שתו המון מים! גם אתם, כמו רוב האנשים, כנראה לא שותים מספיק מים. מים חשובים לאיזון המלחים והנוזלים באוזן הגורמים לתופעות השונות ולכן חשוב לשתות המון. צפו איבוד נוזלים כמו טיולים או שהות ממושכות במזג האויר החם והמגניב בארצנו כדי לשתות לפני.
אגוזים - מכילים את אותם מינרלים באוזן שחוסר האיזון בהם מוציא אותנו משיווי משקל (תרתי משמע). אני אוכל בכל יום אגוזי ברזיל, לוז (בונדוק) ומלך.
