תרגולים וסטיבולרים - כן? לא? למי?

אז נתחיל בוידוי קטן - למרות שעשיתי והייתי ונסעתי וחזרתי וטסתי וצנחתי וטיילתי ורצתי -  אני די עצלן. אם תתנו לי בחירה, כמעט תמיד אעדיף לרבוץ על הספה עם ספר או עיתון מאשר לעשות משהו. ולכן, אחרי הפגישה הראשונה במרפאת שווי משקל, שקיבלתי שיעורי בית לעשות תרגילי שווי משקל יום יום, ולמרות שאמרתי לעצמי שברור שאתרגל, לא ממש החזקתי מעמד מעבר לשלושה ימים. 

כל הענין הרגיש לי קצת מיותר - בימים שהרגשתי טוב, נראה היה שהתרגילים מיותרים. בימים בהם הרגשתי סחרור גם ככה כמעט לא היה לי כח לצאת ממצב ישיבה בכלל. כל העסק נראה לי די מיותר. אז לפני כמה ימים נזכרתי בזה והחלטתי להעמיק - מה זה תרגילים וסטיבולרים? זה עוזר בכלל? ולמי?

אז קודם כל מה הם תרגילים וסטיבולרים? אז האינטרנט מלא בדוגמאות - אני אישית מעדיף את תרגילי הוידאו מYoutube. אבל יש גם בצורת הסברים כתובים ואפילו בעברית (חפשו תרגילים וסטיבולרים). בגדול מדובר בלא מעט תנועות ותמרונים שמבוצעים בשלל מצבים - החל מתזוזות של העיניים בשכיבה וכלה בתנועות מורכבות בעיניים עצומות. המטרה היא לתרגל מחדש את מערכת שיווי המשקל שעבדה כל חייכם במצב מסויים, וכעת צריכה לעבוד בתנאים של מיימת באוזן. על פניו - יש הגיון.

אז זה בכלל עוזר? יש בוודאות קבוצה אחת שלה זה עוזר - בחיפוש באינטרנט יצוצו לכם מטפלים, פיזיוטרפיסטים, ומאמנים למיניהם שיציעו לכם את שרותם בשכר - להם בוודאות הפיזיוטרפיה עוזרת. אבל צחוק בצד, יצאתי לראות אם יש הוכחות קצת יותר מבוססות. אז במחקר בלגי (כן, זה היה בצרפתית - גוגל טרנסלייט עבד שעות נוספות) מ 2003 לקחו קבוצה של חולי מנייר ומדדו את רמת הסחרחורת שלהם, לפי דיווח עצמי ובמדדים אובייקטיבים. המדידות נעשו לפני ואחרי תרגילים וסטיבולרים ספציפיים, והראו שיפור יחסית משמעותי אחרי 11 טיפולים בממוצע. לכשליש מהנבדקים, נדרשו גם תרגילים אופטו-קינטים על מנת לראות שיפור - אבל עדיין חדשות טובות. 

אבל - על מנת שהתרגול יעבוד, זכרו:

1. מוטיבציה. עצלנות לא תעזור פה. נדרש תרגול יומיומי של 10 דקות בערך כדי לראות תוצאות.

2. נסו למצוא את התרגילים שמאתגרים את המערכת שלכם. אם צריך - היוועצו באנשי מקצוע.

3. ציפיות… כנראה לא נחזור לעולם למערכת שיווי משקל מושלמת, אבל חשוב לתרגל ולשמר. אם תרגילים מסוימים גורמים לכם סחרחורת - מצוין, זה בדיוק מה שהם אמורים לעשות אז אל תמנעו מהם.

אז תרגולים מהנים - ואל תשכחו - בצעו אותם בסביבה בטוחה כיוון שיש סיכוי לנפילות.

 

כבר כתבתי על המלח בפוסט קודם, אז למה אני חופר? אז הכל התחיל בעוד התקף סחרחורת. כמו שכבר אמרתי יותר מפעם אחת - אני אוהההההבבבב לאכול. אז אחרי עוד ארוחת שישי אצל אימא שלי, שבה לא הצלחתי להתאפק עם הכמויות, ידעתי, ואכן חטפתי סחרחורות מטורפות למחרת. 

בעודי משייט לאיתי בין החדרים בבית ומרגיש אדיוט, נזכרתי בחבר טוב שרגיש ללקטוז וכבר ראיתי אותו כמה פעמים לא מתאפק עם החלב בנסקפה וישר אחרי זה לוקח כדור שאמור להציל אותו מהסימפטומים. מה שגרם לי לחשוב - אולי אפשר להמציא כדור נוגד נתרן? אז החלטתי לראות אם יש שיטות לרמות את המערכת.

מחשבה ראשונה באה אלי משיעורי כימיה בכיתה י"א. אם נתרן הוא כל הבעיה, האם אפשר לייצר מלח שאינו על בסיס נתרן? הרי הנתרן שייך למשפחה שלמה של יסודות (מתכות אלקליות) אולי פשוט נחליף נתרן בסידן? מסתבר שזה לא רעיון טוב, סידן כלורי (להבדיל ממלח שהוא נתרן כלורי) גורם לכוויות בפה, צמא רב, הקאות, כאבי בטן, ושלל בעיות רפואיות אחרות. אוקיי - לא רעיון טוב.

מחשבה שנייה - מה לגבי אותו כדור פלא? מה מוציא נתרן (או מלח) מהגוף?

קראתי קצת על ההיסטוריה של גישות הרפואה אל הנתרן בגוף. במשך שנים האמונה הרווחת היתה שהגוף מנהל את כמויות הנתרן על ידי תחושת הצמא. אכלת הרבה מלח? אין בעיה - הגוף מרגיש צמא, ושתיה מגבירה את כמות השתן שדרכו מופרש הנתרן החוצה מהגוף. אז מסתבר שהדבר לא כ"כ פשוט - בניסוי מקיף שנערך על אסטרונאוטים כחלק מהכנתם למשימה לירח נתנו להם לאכול כמויות נתרן משתנות (היתה קבוצה שקיבלה 12,000 מ"ג ביום מה שהיה משכיב אותנו לחודשיים). לא אלאה יותר מדי בפרטים טכניים אבל מסתבר שהמנגנון יותר מורכב מזה. שתיית מים אמנם חשובה לניהול משק הנתרן אבל שתייה של 5 ליטר מים אחרי ארוחה מלאה בנתרן ממש לא תעזור, ואולי אפילו תשלח אתכם למיון עם הרעלת מים. אז מים לא…

מה לגבי הזעה? הרי מרתוניסטים שותים מלחים במים (תוך כדי הריצה) כדי להחזיר לגוף נתרן. אולי זו דרך טובה להפטר מנתרן?

אז מסתבר שזו דרך לא רעה אם אתם יכולים לעמוד במאמץ גבוה. שקלו את עצמכם לפני ואחרי המאמץ כדי לדעת כמה זיעה איבדתם - קצת משתנה בין אנשים אבל בגדול כל 100 גרם שווים 100 מ"ג נתרן. זה אולי לא נשמע הרבה, אבל הכמות המומלצת לחולי מנייר הוא 1,500 מ"ג - אז 45 דקות מאמץ גופני אינטנסיבי ביום היא פתרון לא רע להוציא קצת נתרן, אבל די קשה.

רגע - אז אם לא ריצה, אולי סאונה? שוב - פתרון לא רע - ב15 דקות של סאונה תאבדו קצת פחות מחצי ליטר זיעה או 400 מ"ג של נתרן. אמנם מצריך גישה לחדר סאונה, שאינו ממש נפוץ בארצנו הקרירה, אבל אם חיפשתם רעיון לחדר הבא שתוסיפו בשיפוץ אז קיבלתם.

אבל מה עם כדור הפלא? טוב, אז למען האמת לא מצאתי כדור פלא, אבל מצאתי משהו לא רחוק בכלל. אשלגן.

אבל לפני זה אזהרה: לעולם אין לקחת תוספי מזון לפני התייעצות עם רופא, אנשים סובלים ממצבים שונים ולכן התאמה אישית היא הכרחית. כמו כן, לעולם איני ממליץ לקחת תוספי מזון. נקודה. הכוונה לצריכה של אשלגן דרך מזון בהנחה שאין רגישויות למרכיבים אחרים.

אז מה הסיפור עם אשלגן? 

אשלגן הוא סופר-חשוב לגוף ובעל תפקיד רבים, אבל לעניינינו אשלגן ונתרן אחראיים על ויסות כמות הנוזלים בגוף ולאשלגן יש יכולת להוציא החוצה את עודפי הנתרן (כדור הפלא!). כשרמות האשלגן יורדות הגוף מתחיל לאגור את הנתרן ויוצר תגובת שרשרת של עלייה בנוזלים, עלייה בלחץ דם, ולנו גורם למיימת באוזן שעושה את כל הבלגן. אז קדימה לאכול הרבה מזונות עשירים באשלגן. הנה כמה אפשרויות להגיע לכמות היומית המומלצת (4700 מ"ג):

1.  שעועית לימה (בובעס) - 900 גרם. נשמע הרבה אבל אפשר להכין אחלה חומוס ממנה. 

2. קייל - 1 ק"ג. כמו שנאמר, בהצלחה לכם.

3. אבוקדו - 5 יח

4. תרד - 1 ק"ג. די קשוח אבל אולי תזכו לכינוי פופאי בבית.

5. 1 ק"ג סלמון

6. 6 בננות - אוקיי סופסוף משהו קצת מעשי.

7. 7 סלקים גדולים - ולא להיבהל, זה לא דם בשתן

8. 12 עגבניות

9. 4 תפוחי אדמה גדולים בתנור (עם הקליפה)

כמו שהבנתם - לא קל עם האשלגן אבל שווה לעשות את המאמץ.

אז בפעם הבאה שאתם אוכלים הרבה מדי בארוחת שישי, ההמלצה שלי היא לקנח ב3-4 בננות, ומיד לצאת לריצה של חצי שעה אל הסאונה הקרובה למקום מגוריכם. בהצלחה.

השפעות העישון על חולי מנייר

 אז מה הקשר בין עישון למנייר?

ספוילר: יכול להיות שבכלל קיבלת מנייר כי עישנת.

אז יצאתי לבדוק ומסתבר שהקשר הוא אדוק וסבוך, כלומר עישון משפיע לרעה על חולי מנייר ביותר מדרך אחת.

בשיטוט באתרים וקריאת מחקרים שונים מצאתי הרבה הערות כלליות בסגנון "עישון מצר את כלי הדם ומעלה את לחץ הדם ולכן מחמיר את תסמיני מנייר" או "טיפולי ורטיגו אינם יעילים אצל מעשנים" כיוון שלא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שכדאי להפסיק לעשן, אותי עניין דווקא לרדת לפרטים. דבר ראשון הסתכלתי על הנתונים שאספתי בשאלון קבוצת הפייסבוק:

בשאלון, שאלתי את המשיבים על הרגלי העישון שלהם כיום ובעבר. וחילקתי לזוגות. כחול ואדום מראים השוואה בעוצמת התסמינים בין כאלו שעישנו בעבר וכאלה שלא. הצבעים ירוק וכתום משווה בין התסמינים אצל משיבים שמעשנים כיום לבין אילו שאינם. ניתן לראות שעישון כמעט ואינו משפיע על תחושת הסחרחורת ועל התקפי הורטיגו, אבל תחושות המלאות באוזן, ובמיוחד הערפל בראש מושפעות מאד מעישון גם בעבר אך במיוחד למעשנים עכשוויים. 

שימו לב שלא רק על עוצמת הסימפטומים מנייר משפיע, אלא גם על ההסתברות להופעת המחלה. מחקר אמריקאי מצא שעישון יותר מ 30 שנות-קופסה (המקבילה לעישון קופסה ביום במשך 30 שנה או בערך 10,000 קופסאות - שזה לפחות רבע מליון ש"ח!) משויך למחלות וסטיבולריות שונות, כולל מנייר.

האם עישון גורם לטינטון? כנראה שכן. בערך 20 מחקרים נערכו בנושא, והמסקנה הייתה ברורה - עישון גורם להתחזקות בעוצמת הטינטון (כנראה ע"י הגברת לחץ הדם), ולכל הפחות הוא משויך להופעתו הראשונית של הטינטון (משויך= רואים יחס ישר בין מקרי טינטון ועישון אך לא ניתן לקבוע בודאות סיבה ותוצאה.

השפעות העישון על הגוף הן רבות והרסניות במקרה של מנייר, אבל החדשות הטובות הן שהפסקת עישון עוזרת ואפילו בטווח זמן המיידי. לחץ הדם יורד חזרה תוך 20 דקות מהסיגריה האחרונה מה שמשפר את עוצמת הטינטון. בתוך 8 שעות, רמות החמצן והפחמן החד-חמצני חוזרות לנורמה ובתוך 48 שעות קצוות העצבים ותאי השיער שבאוזן מתחילים להווצר מחדש.

נקודה אחרונה וחשובה - מחקר מעולה מבחינת האיכות שלו באוניברסיטת קולורדו מצא (כנראה) את הגורם המרכזי להתפרצות של מחלת מנייר - לטענתם, יש צורך בנטיה גנטית, המתבטאת כפגם בצורתה של האוזן הפנימית, ובנוסף, גורם סיכון למחלת כלי דם במח כגון מיגרנה, דום נשימה בשינה, טרשת או עישון. כלומר יש מצב שהעישון הוא בכלל אחד הגורמים למנייר!

אז אם עדיין לא השתכנעתם להפסיק - אולי הרצון להפטר מהערפל במח ולשמוע טוב יותר ישכנעו אתכם. 

סקירת מוצר - צינוריות להחלשת הטינטון Calmer

 תחילתו של פוסט זה בקבוצת הפייסבוק של מטונטני מנייר. איפשהו באמצע אוגוסט פורסמה שאלה על מעין פקקיות קטנות לאוזניים מבית Flare הנקראות Calmer. המכשיר מבטיח "להפחית את עיוות הצליל באוזניים ומרגיע את רעשי הסביבה בדרך משנה חיים" (תרגום חופשי שלי). ישנה גם הבטחה די ברורה אך לא מתחייבת לטפל בבעייות הטינטון וההיפראקוזיס.

מתוך האתר שלהם:

אז החלטתי להיפרד מ-90 שקלים ולבדוק את העניין.

ההזמנה בוצעה מהאתר ונשלחה מגרמניה. כעבור 45 ימים (!) הגיעה החבילה המיוחלת בדואר ועמה ההתרגשות לקראת חוויה משנת חיים. תכולת החבילה מוצגת לפניכם:

יש שק נשיאה קטן מרשת, מדבקות לשים על האוזניות ע"מ שתוכלו לפרסם את המוצר שלהם ע"ג האוזניות שלך (לא ברור למה  תרצו לעשות זאת), וחוברת הוראות הפעלה ולבישה. כיוון שבימים האחרונים לפני הניסוי פצחתי בדיאטה נטולת סוכר ופחמימות, מה ששיפר לי מאוד את כל התסמינים, אך גם השמיעה ורמת הטינטון התחזקו, בשמחה התחלתי את הניסוי.

 תוכלו להתרשם שהפקקיות (למעשה אלו מין צינוריות - להלן "האביזר") די קטנות והן נכנסות לאוזן די בקלות. אין כל כך אפשרות ללבוש את האביזר שלא כמו שצריך (למרות שאני הצלחתי לשים אותן הפוך בפעם הראשונה) וההרגשה הראשונית הינה די נוחה. גם כעבור 12 שעות, לא הרגשתי בכל אי נוחות בלבישת האביזר. אפילו שהלכתי לישון ביום מסוים שכחתי שהשארתי אותו באוזן. ניתן לומר בוודאות שאת הקטע הזה של המבחן הוא עובר בהצלחה מרובה.

מבחינת הנראות, ניתן לראות שהאביזר די נטמע באוזן אבל אינו בלתי נראה. הוא מגיע גם בשקוף אז אולי האפור יותר נראה.

 בני המשפחה שלי הבחינו בו כעבור פחות מ 30 דקות מרגע שהכנסתי לאוזן, ולכן אם חשובה לכם הנראות ושהאביזר יהיה דיסקרטי, לא בטוח שתשיגו את מטרתכם. במידה ויש לכן / לכם שיער יותר ארוך משלי, אולי המצב קצת שונה.

 

דרך פעולת האביזר היא על ידי מניעת תדרים מסוימים מלהיכנס לאוזן. יש הסבר מלא באתר ובחוברת אז לא אלאה אתכם בפרטים. ואכן ברגע שהכנסתי לאוזן, מרגישים תחושה מעט שונה. אין כל הפרעה לשמיעה בחיי היום יום ואם כבר אז הייתי אומר שאולי השמיעה השתפרה מעט (לפי כמות הפעמים שהייתי צריך להגיד "מה?").

מבחינת סטרס, אני בן אדם רגוע מטבעי ולא סובל מלחץ כלל, לכן קשה לי מאוד לציין שיפור בנושא זה. מה גם שאחרי כיומיים עברתי ללבוש את האביזר רק באוזן עם הטינטון (מנייר חד צדדי) ולכן לא אוכל לחוות דעה אמיתית. 

גם היפראקוזיס כמעט נעלם לחלוטין מאז הדיאטה החדשה ולכן לא  אחווה דעה.

לגבי הטינטון - אני קצת על הגדר, על פניו נראה שעוצמת הטינטון אכן השתפרה מעט אבל גם חוויתי ירידה באיכות השמיעה באותם ימים ואצלי הם הולכים יד ביד. אמשיך לעקוב ואעדכן בקרוב.

ציוני ביניים:

נוחות 9/10

נראות 5/10

יעילות 3/10

לרכישה:

https://www.flareaudio.com/products/calmer

והרי התחזית

 או מבוא לקריאת מפות סינופטיות

טוב אז סיפורו של פוסט זה מתחיל בהערה שקראתי בקבוצת הווטסאפ של של חולי מנייר. היו אלו ימים של סוף הקיץ, בעיצומו של עוד גל חום (הנקרא בישראל יולי-אוגוסט) ואנשים החלו להתלונן על עליה בסחרחורות ובהתקפים.  מגיבה 238 כתבה משהו בסגנון "טוב אין מה לעשות, זאת העונה". בתור מנייריסט חצי מנוסה, שרגיל שמנסים להרבה מאד אינפורמציה לא מדויקת החלטתי להתעלם לחלוטין והמשכתי בדרכי. שמצאתי את עצמי במפגש קרוב עם הדלי כמה ימים אח"כ החלטתי לבדוק לעומק.

טוב אז האמת שלא מצאתי המון מחקרים אבל אחד די איכותי דווקא כן. מדובר במחקר אורך שנעשה בבריטניה ועקב במשך כשנה אחרי מאות מאובחנים של מחלת מנייר. במחקר ביקשו מהמשיבים לדרג את רמת הסימפטומים שלהם והצליבו אותו עם נתוני מזג האוויר ע"פ מיקום הטלפון שלהם. נאספו די הרבה מדדים מטאורולוגיים כגון רוח, לחות, טמפרטורה, לחץ ברומטרי ועוד.

התוצאות בקצרה הן שנראה שיש השפעה למזג האויר על מגוון הסימפטומים של מנייר. הממצאים מתחלקים בין מעניינים למצחיקים או מייאשים, תלוי במצב הרוח שלכם באותו יום. אני לא מביא כאן את כל התוצאות, כיוון שיש פה התפלפלויות ודקויות שמי שרוצה בהחלט יכול לקרוא במאמר, אבל הנה התוצאות המעניינות (וגם קצת מהמוזרות):

1. לחות יחסית של מעל 90% מעלה את הסבירות לתחושת מלאות באוזן ולהתקפים.

2. בימים של ראות טובה, ניכר שיפור ברמת השמיעה ותחושת המלאות באוזן(!)

3. טמפרטורה גבוהה מורידה את רמת הטינטון

4. ירידה בלחץ הברומטרי מעלה את הסיכון להתקף, טנטון ומלאות באוזן

אז מה המסקנות?

דבר ראשון זכרו שזה ניתוח סטטסטי ולא אינדבידואלי. חלק מהחולים סובלים יותר ממזג האויר וחלקנו לא רגישים כלל.

בפעם הבאה שתשמעו חולה מנייר מתלונן על מזג האויר, תנו לו חיבוק, הוא צודק! בקיץ שולט באזורנו האפיק הפרסי (כן עוד פעם אשמת האיראנים ;-) והתוצאה היא שברוב ימות הקיץ, הלחץ הברומטרי הוא נמוך ולכן בקיץ צפו ליותר התקפים ומלאות באוזן. אם אתם ממש חוששים, מצאתי באמזון מד לחץ ברומטרי…

כמו כן מעבר (בנסיעה) בין אזורים בארץ יכול להשפיע הן על הלחץ הברומטרי והן על הלחות, ולכן יכול להשפיע על ההרגשה, כשההשפעה הכי משמעותית היא כאשר אתם יורדים בלחץ הברומטרי, או מטפסים בגובה.

רק זכרו שאין הרבה מה לעשות אם המידע הזה, חוץ מלברוח למדינות אחרות לכל עונת הקיץ אז רק היו מודעים.

צריכת אלכוהול והקשר למנייר

אוקיי, אוקיי - סביר להניח שעם ההבחנה הראשונית של מחלת מנייר נתן לכם הרופא את רשימת האיסורים, הכוללת איפשהו די למעלה הוראה להימנע או לפחות להפחית משמעותית את צריכת האלכוהול. אז מה האמת מאחורי זה? אז די כרגיל במחלה הארורה הזאת התשובה היא - זה תלוי…

יש מכניקה די הגיונית שקושרת את האלכוהול לתופעות מנייר אבל אין ולו מחקר אחד המאושש או מכחיש את הקשר בין השניים (רופאים מתנדבים בקהל?). באופן אישי צריכת האלכוהול שלי הייתה כנראה גבוהה מהממוצע הישראלי - בכל זאת גדלתי בקיבוץ וגרתי שנים ארוכות בארה"ב שם כל סטייה מהנורמה היא סיבה לשתייה כזו או אחרת, וכשקיבלתי את מתנת המנייר הורדתי את הצריכה לאפס (כן, די מבאס). כנראה שלשתות במתינות, עד מנת משקה ביום, זה בסדר, אבל עוד לא הגעתי לשלב שאוכל לבדוק את זה בסביבה מבוקרת.
אז למה האלכוהול מוזכר כאחד מהארכי-אויבים של חולי המנייר? בעיקר עקב התסמינים שהוא מייצר אצל כלל האוכלוסייה. שתייה מופרזת מייצרת סביבה רעילה באוזן התיכונה. באזור זה גדלים תאי שיער האחראים לתרגם את הקולות לפולסים אלקטרונים הנשלחים בסופו של דבר למוח. אותם רעלנים המקושרים לאלכוהול פוגעים בתאי השיער הללו, אשר אינם יכולים להתחדש, ומכאן הדרך לאובדן שמיעה קבוע היא קצרה. נשמע מוכר? מאוד דומה למה שקורה לחולי מנייר, לכן סביר להניח שצריכת אלכוהול בעת המחלה תאיץ תהליכים אלו.
בנוסף, צריכת אלכוהול גורמת להפרעה במשטר הנוזלים באוזן מה שגורם לסחרחורות ואובדן שיווי משקל (כמו במצב של שכרות) ולכן סביר שאלכוהול יחמיר את התסמין הכל כך מאפיין את חולי מנייר. אם כל זה לא מספיק צריכה מופרזת של אלכוהול ידועה בתור גורם זמני לטינטון כיוון שאלכוהול מרחיב כלי דם באופן כללי, כולל את אלו של האוזן התיכונה שגורם לזרימת דם מואצת באזור. ונחשו מי סובל מטינטון? אנחנו!
אז כמו שכבר אמרתי, אין ולו ניסוי אחד שמצאתי (ותאמינו לי שהשקעתי שעות בעניין) שמראה שצריכת אלכוהול בקרב חולי מנייר מריעה (או מיטיבה) את המצב. אך ההגיון אומר שכנראה מוטב לנו לא לשתות, בכל מקרה כל מקרה לגופו ובוודאי שאסור להפריז.
אז לחיים!