חולי מנייר שימו לב - הגורם הסודי: סוכר!

 טוב אז כאן נכנס כאן הסיפור האישי שלי. אחרי 3-4 התקפים כבר הבנתי במה מדובר וקראתי קצת על איך מפסיקים את

התענוג הזה. קפה, ניקוטין, מלח, אלכוהול - לא ממש היה לי בעיה לחתוך אף אחד מהם אז עצרתי הכל. אז אחרי תקופה קצרה של שקט, ביקרתי במסעדה - כיוון שלא ממש הייתי רעב ולא רציתי להסתכן עם האוכל, אכלתי רק קינוח. נחשו מה? את כל הבוקר למחרת ביליתי במיטה עם ורטיגו מטורף… 

כך גיליתי את הגורם הפחות מדובר - סוכר!

למרות שמנייר חמקמק כמו צלופח, המחקרים האחרונים מראים שבערך ⅓ עד ½ מחולי המנייר סובלים מהמצב עקב בעיה אוטואימיונית כלומר כשל בתגובה החיסונית בה הגוף פועל נגד גורם זר (נגיף, רעלן, או מזון). הנוגדנים שנשלחים להדוף את ה"תוקף", פועלים גם כנגד התאים התמימים באוזן התיכונה. כיוון שמנייר אין מדובר בנגיף או ברעלן, אז הגיוני ששינוי בדיאטה  לאותם חולי מנייר יכול לעזור. בהסתכלות קצת יותר רחבה, ישנן מספר לא מבוטל של מחלות אוטואימוניות הנגרמות ממזון בדיאטה המערבית אבל לכולם (כמעט) 3 גורמים: גלוטן, סוכר ולקטוז.

סוכר מעובד הוא אחד המזונות היותר דלקתיים לגוף (כן ממש יוצר תגובה דלקתית בקיבה). תוסיפו לכך את העובדה שסוכר ממכר פי 8(!) מקוקאין ותבינו עם מי יש לנו עסק… סוכר מעובד גורם לעליות וירידות חדות ברמת הסוכר בדם ולתופעות שמזכירות התמכרות אמיתית. לפי "International Tinnitus Journal", רמת סוכר גבוהה בדם היא אחד הגורמים המרכזיים למחלת מנייר (ואני מוסיף שאין לכך הוכחה אמיתית). מה שכן ברור הוא שסוכר גורם לגוף להפריש את הורמון האינסולין והורמון זה ידוע כגורם הפוגע בשמיעה. 

לפי מחקרים (שלא הצלחתי לאמת) כנראה שלכחצי מחולי המנייר רמת אינסולין גבוהה, אבל שהעבירו את אותם חולים לדיאטה דלת פחמימות, הושגה שליטה מסוימת על ההתקפים. עוד סימן שיכול להעיד על קשר בין רמת הסוכר למנייר הוא הזמן ביום בו אתם חשים סחרחורות או התקפים. שעות בוקר מאוחרות, אחר הצהריים או אמצע הלילה הם שעות של נפילת סוכר בגוף - אם אתם סובלים מהתקפים בשעות אלו, שווה לנסות.

חשוב חשוב חשוב לציין שאנו ככל הנראה מדברים רק על חלק מחולי המנייר. אם חלק מהמצב המתואר למעלה מתאים לכם, שווה לנסות. אני הולך ברגע שאסיים לכתוב כאן :-)

המלצות לדיאטה דלת סוכרים (פחמימות)

* הורידו משמעותית פחמימות כגון פסטה, לחם, בורקסים וכו' ללא יותר מ ¼ מצריכת המזון בארוחה. אפילו אכילה של פרוסת לחם לבן אחת שלא בארוחה וללא תוספות מקפיצה את רמת הסוכר בדם. חייבים לחם? אכלו אותו בכריך עם הרבה ירקות וחלבונים טובים.

* הקפידו לאכול כל 4 שעות לערך. אי אכילה לזמן ארוך יותר תוריד את רמת הסוכר בדם ויכול לגרום לסחרחורות או התקפים

תחליפי סוכר

* החליפו טוסט או דגנים מעובדים בארוחת הבוקר עם ירקות וביצים

* מתחשק לכם חטיף? אכלו פירות או אגוזים ושקדים (בלי מלח)

* תחליפי סוכר מוספים (אספרטיים, סטיביה וכו') גרועים כמו סוכר בהקפצת רמת הסוכר בדם. הגוף כמעט לא מסוגל להבחין ביניהם.

* חייבים סוכר? קובית שוקולד מריר מתחת ללשון אמורה לעשות את העבודה

צריכת אלכוהול והקשר למנייר

אוקיי, אוקיי - סביר להניח שעם ההבחנה הראשונית של מחלת מנייר נתן לכם הרופא את רשימת האיסורים, הכוללת איפשהו די למעלה הוראה להימנע או לפחות להפחית משמעותית את צריכת האלכוהול. אז מה האמת מאחורי זה? אז די כרגיל במחלה הארורה הזאת התשובה היא - זה תלוי…

יש מכניקה די הגיונית שקושרת את האלכוהול לתופעות מנייר אבל אין ולו מחקר אחד המאושש או מכחיש את הקשר בין השניים (רופאים מתנדבים בקהל?). באופן אישי צריכת האלכוהול שלי הייתה כנראה גבוהה מהממוצע הישראלי - בכל זאת גדלתי בקיבוץ וגרתי שנים ארוכות בארה"ב שם כל סטייה מהנורמה היא סיבה לשתייה כזו או אחרת, וכשקיבלתי את מתנת המנייר הורדתי את הצריכה לאפס (כן, די מבאס). כנראה שלשתות במתינות, עד מנת משקה ביום, זה בסדר, אבל עוד לא הגעתי לשלב שאוכל לבדוק את זה בסביבה מבוקרת.
אז למה האלכוהול מוזכר כאחד מהארכי-אויבים של חולי המנייר? בעיקר עקב התסמינים שהוא מייצר אצל כלל האוכלוסייה. שתייה מופרזת מייצרת סביבה רעילה באוזן התיכונה. באזור זה גדלים תאי שיער האחראים לתרגם את הקולות לפולסים אלקטרונים הנשלחים בסופו של דבר למוח. אותם רעלנים המקושרים לאלכוהול פוגעים בתאי השיער הללו, אשר אינם יכולים להתחדש, ומכאן הדרך לאובדן שמיעה קבוע היא קצרה. נשמע מוכר? מאוד דומה למה שקורה לחולי מנייר, לכן סביר להניח שצריכת אלכוהול בעת המחלה תאיץ תהליכים אלו.
בנוסף, צריכת אלכוהול גורמת להפרעה במשטר הנוזלים באוזן מה שגורם לסחרחורות ואובדן שיווי משקל (כמו במצב של שכרות) ולכן סביר שאלכוהול יחמיר את התסמין הכל כך מאפיין את חולי מנייר. אם כל זה לא מספיק צריכה מופרזת של אלכוהול ידועה בתור גורם זמני לטינטון כיוון שאלכוהול מרחיב כלי דם באופן כללי, כולל את אלו של האוזן התיכונה שגורם לזרימת דם מואצת באזור. ונחשו מי סובל מטינטון? אנחנו!
אז כמו שכבר אמרתי, אין ולו ניסוי אחד שמצאתי (ותאמינו לי שהשקעתי שעות בעניין) שמראה שצריכת אלכוהול בקרב חולי מנייר מריעה (או מיטיבה) את המצב. אך ההגיון אומר שכנראה מוטב לנו לא לשתות, בכל מקרה כל מקרה לגופו ובוודאי שאסור להפריז.
אז לחיים!  
 

מנייר וקפאין

 מחלת מנייר הינה מהמחלות המרתקות את רופאי אף, אוזן וגרון בעולם כולו (יש להם חיים אלו...). למרות שהמחלה מרתקת את תשומת ליבם של הרופאים כבר מעל למאה שנה ולמרות שנכתבו עליה אלפי מסמכים מדעיים, הגורמים, הפיזיולוגיה והטיפול במחלה עדיין לא ברורים לחלוטין. 

צריכת קפאין היא אחד מאותם נושאים שהוויכוח עליהם עדיין פתוח, כמו הויכוח שניטש עליו מחוץ להקשר של מנייר. כמעט כל רופא שתלכו אליו או כל אתר שתקראו, ימליץ לכם להמנע מקפאין. ההגיון מאחורי ההמלצה הזו הוא די ברור - ההנחה הרווחת ברפואת א.א.ג היא שקפאין (הן צריכה והן גמילה) משפיע על טנטון, תופעת הורטיגו והצטברות נוזלים באוזן אולם גם קשר זה עדיין לא הוכח מחקרית. כמו כן ההמלצה מבוססת על ההנחה שההפרעה במשק הנוזלים באוזן התיכונה היא גורם של המחלה, ולא סימפטום.
אולי הסם הנפוץ בעולם, קפאין מקושר להרבה תופעות חיוביות ושליליות, אך בהקשר של מחלת מנייר ידוע רק על מחקר יחיד שנעשה, וגם הוא אינו מקיף וחד משמעי דיו. הקשר בין קפאין והמערכת הוסטיבולרית גם הוא לא נחקר דיו. ארבעת המחקרים בנושא לא מצאו השפעה מדידה (כלומר - לא הוכח קשר).
אז אחרי שצללנו עמוק מדי למדע, מה המסקנה? כרגיל - תבדקו בעצמכם. כל אחד מגיב אחרת ואם אתם מאלו שלא יכולים בלי קפה, נסו לשתות (אבל בהדרגה). השתמשו בכלי המעקב שיצרתי כדי לצרוך קפה במשך שבוע שלם יום יום, ושבוע אחריו ללא. השאירו את כל שאר הגורמים קבועים לאורך השבועיים קבועים, ובדקו את עוצמת ותכיפות התסמינים. אם לא חשתם בהבדל, כנראה שאתם מברי המזל שיכולים לצרוך קפה.

עשרת הדיברות למנייריסטים

 

טוב, אז אחרי ששקעה ההבנה שאין תרופה אמיתית למנייר, ועברנו את שלבי הבאסה והדיכאון, נא להפשיל שרוולים! בהחלט יש די הרבה דברים לעשות על מנת לצמצם את התסמינים, ולחלקנו אפילו להעלים אותם לגמרי. זה ירגיש בהתחלה כאילו צריך לעבוד בזה, אבל יחסית להשקעה, זו העבודה עם התרומה הכי משמעותית לאיכות החיים שלכם, אפילו יותר מטיסה ליוון. :-)

זאת הרשימה הדי מלאה של דברים לעשות,  ובהמשך ארחיב בפוסטים נוספים על הנושאים שהם קצת יותר מורכבים. קחו בחשבון שהגוף של כל אחד הוא קצת אחרת וחלק מהדברים יעזרו יותר מאחרים (אני ממליץ להשתמש בטבלת המעקב שלי כדי לגלות מה משפיע יותר או פחות).  אז לפניכם - עשרת, או קצת יותר, הדיברות. 

1) הגבילו את כמות המלח: צריכת מלח (נתרן) מוגברת, גורמת להצטברות נוזלים בגוף בכלל ובאוזן בפרט.  נוזלי האוזן בתורם מחמירים את הסימפטומים של מחלת מנייר. צריכת הנתרן המומלצת ליום היא פחות מ 2 גרם (קצת פחות מכפית). רצוי גם לצרוך את הנתרן בכמויות קבועות ולאורך כל היום.

2) פזרו צריכת מזון ונוזלים על פני כל שעות היום: אחד הסודות הגלויים של מנייר הוא להימנע מזעזועים חיצוניים בעת צריכת נוזלים ומינרלים חשוב לנסות ולפזר את צריכת האוכל והמים לאורך כל היום, ובלי להגזים בכמות באף ארוחה.

3) המנעו מטבק ומוצריו: בנוסף לשלל הצרות הידועות שטבק גורם לנו,לסובלים מחלת מנייר יש בונוס :-). כיוון שניקוטין גורם להיצרות כלי דם, זרימת הדם לאוזן הפנימית נפגעת ואיזון הנוזלים והמינרלים מופר. המנעו מכל סוגי העישון.

4) הפחיתו משמעותית קפה: במקרה שלי היה מדובר בטרגדיה אמיתי (שתיתי מעל 8 כוסות ביום), אבל קפאין גורם להחמרה בטינטון אצל רוב האנשים. אם קצת ניסוי וטעיה תוכלו להבין את ההשפעה עליכם ולהבין אם עליכם לחדול לחלוטין או שתוכלו להגניב איזה קפה קטן בבוקר. וכן, גם תה ירוק, שחור ושאר הצבעים. אני הכנתי לי ערוגת צמחי תה וחולט לי 2-3 קומקומים ביום. מומלץ בחום :-).

5) אותו דבר לאלכוהול: בדקו מה עובד לכם ומה לא. חלק ממקורת המידע אומרים שחצי כוסית שתיה חריפה (לא בירה,  ולא יין) ביום יכולה לשפר חלק מהתסמינים. אישית, כל כמות אלכוהול הכי קטנה גורמת לי למחרת לתסמינים.

אלרגים? הקפדה יתרה: התקפי אלרגיה מוכוונים גם לאוזן הפנימית. כל התקף כזה יחמיר את הסימפטומים של מנייר. גם ההפך הוא נכון - הפחתה בסימפטומי אלרגיה תרגיע גם את תגובות מחלת מנייר

6) הפחיתו סוכר:  סוכרת בדומה למלח, גורם לתנודות חדות ברמת הנוזלים בגוף בכלל ובאוזן בפרט. המנעו ממזונות ומשקאות עתירי סוכר כמו מיצים ממותקים ומוגזים, חטיפים מתוקים, עוגות ושאר קינוחים. אל תתפתו לתחליפי סוכר! הם גרועים אפילו יותר בשמירה על מאזן הנוזלים בגוף ועלולים ליצור בעיות שקשה אף יותר להיפטר מהם. אישית אני יכול לקשר חצי מההתקפים שלי לצריכת סוכר.

7) ספורט!!!: אישית, זה אחד הדברים שהכי עוזרים לי. הכנסו לכושר ונצלו כל דקה פנויה לפעילות ספורטיבית - לא תאמינו כמה זה משפר את המצב. גם אם העבר הספורטיבי שלכם מסתכם בלעיסת מסטיק, קומו וצאו להליכה אפילו של 10-20 דקות. הקפידו להעלות עומסים וזמנים עד להשגת הרגשה טובה יותר. הספורט משפר את זרימת הדם - גורם חשוב שעוזר להורדת לחץ, כאבי שרירים. בהחלט מומלץ לבצע תרגילים התעמלות ייעודיים המוכוונים לשיפור זרימת הדם. 

8) הורידו לחץץץץץ: ברור שיש מחיר נפשי למחלת מנייר. במיוחד בשלבים הראשונים שעדיין לא מכירים את כל התופעות ועדיין קשה לנהל את התסמינים. ברור שגם חוסר הוודאות מעלה את רמת הלחץ, אבל זה סופר חשוב להוריד את המפלס,. זה לא הזמן להתעסק בעבודה מאד מלחיצה. נסו מדיטציה, תרגילי נשימה, תמיכה קבוצתית (פייסבוק או וואטסאפ בעברית) או אישית. לחץ מעלה משמעותית את רמת הסימפטומים, פוגע בכמות ואיכות השינה וגם מעמיד אתכם בסכנה למחלות רבות אחרות. חשוב מאד להתנהל נכון. 

9) עיסוי רקמות עמוק: עיסוים מוכווני צוואר ומתיחות הוכחו כמשפרים את עוצמת הטינטון. סוגים שונים של עיסוי משפרים את זרימת הדם  שבתורה משפרת אלמנטים רבים. נסו סוגים שונים של עסויים על מנת שתוכלו למצוא את הסוג הטוב עבורכם

10) תרפיה קולית ומוזיקלית: חולים רבים בטינטון מעידים על שיפור משמעותי בתופעות לאחר האזנה לקולות טבע מרגיעים כגון זרימת מים, קול גלי הים, גשם ורוח. כמו כן, טיפול בגלי קול משפר משמעותית סימפטומים רבים. עוד על כך בהמשך 

11) דיקור סיני: לא מנסיון אישי, אבל מחקרים המצביעים על שיפור משמעותי לסובלים מורטיגו כבר אחרי טיפולים ספורים בדיקור קיימים בשפע. כול ספציפית לחולי מנייר. חשוב לציין אין עדות לשיפור באיכות השמיעה כתוצאה מהדיקור. מי מכם שהתנסה ומוכן לספר, אנא צרו קשר

והכי חשוב להבין - אין פתרון קסם ואם תקפידו על כלל אחד בלבד מהרשימה, אין הבטחה לשיפור.